לא זה לא

לאן היינו יכולות עוד להגיע אם היינו מפחדות פחות?

גייל קלי היא אשת עסקים בכירה בתחום הפיננסי באוסטרליה. בכנס בו השתתפתי היא סיפרה לקהל שהיא מקבלת עשרות קורות חיים מידי שנה ולרובם היא שולחת מכתבי דחיה שבסופם מוצעת האפשרות לשולח או השולחת לנסות שוב בעתיד. קלי מספרת שהיו לא מעט מקרים בהם קיבלה קורות חיים מגברים שוב, אפילו מספר שעות לאחר קבלת מכתב הדחיה. בכל שנותיה כמנהלת היא לא קיבלה אף פעם קורות חיים בפעם השנייה מנשים. לטענתה, כשאומרים לנו, הנשים, לא, זה לא.

למה אנחנו נמנעות מלנסות שוב? מלקחת סיכון?

בסקר שנערך ע"י קיי ושיפמן הן מצאו כי בין גיל 8 לגיל 13 הביטחון העצמי של ילדות יורד בכ־30%. בהמשך הוא מתאושש קצת — אבל הוא לעולם לא חוזר להיות כמו זה של בנים.

חוסר הביטחון הזה הופך לפחד והפחד עלול לעצור אותנו.
הפחד שלא יאהבו אותנו, הפחד לטעות ולהיכשל, הפחד מקושי ומשיפוטיות. כל זה יוצר עומס רב על כתפינו ומונע מאתנו להתקדם.

נשים רבות נמנעות מתפקידים מאתגרים כיוון שהן לא מרגישות שיש להן את הכישורים הנחוצים לתפקיד חדש. העניין הוא, שזה עלול להפוך לנבואה שמגשימה את עצמה. כשנשים רואות רשימה של דרישות תפקיד, הן בוחנות את מידת ההתאמה שלהן ומתעכבות דווקא על הדרישות שלדעתן אין להן את הידע והניסיון המתבקש. אצל גברים הנטייה היא לנסות ולשלוח קו"ח למשרה גם אם הם עונים רק על 40% מהדרישות. גייל קלי אומרת שלאורך השנים היא קיבלה הרבה קורות חיים של גברים עם כישורי חסר (under qualified men) ושל נשים עם כישורי יתר (over qualified women) לאותה המשרה. לטענתה, עלינו לשנות את המילים שלנו. לומר לעצמנו ולסביבה, אני רוצה את זה ואלמד לעשות זאת תוך כדי.

לא קל לעשות את זה. קיי ושיפמן מציעות בין השאר לפעול למען מטרה שהיא לא אנחנו, כיוון שיותר קל לנו כנשים לפעול למען אחרים. ככה נוכל להתגבר על חששות, לתרגל את שריר האומץ ולבנות תחושות מסוגלות ובטחון עצמי שילכו ויגדלו לאורך הזמן.

באותו הכנס, דיברה הלה תומסדוטייר, שרצה לנשיאות איסלנד לפני כמה שנים. היא סיפרה שכשהתלבטה אם לרוץ לנשיאות המחשבה שעברה בה הייתה – מי אני שארוץ? ואז היא שינתה את השאלה ל – מי אני שלא אגייס את היכולת, הכישרונות והאיכויות שבי למען טוב גדול יותר, למען המדינה שלי?

קלי שאלה – מה הייתן עושות אם לא הייתן מפחדות?
לאן היינו יכולות עוד להגיע אם היינו פחות מהססות?

ואני רוצה לשאול, איך נוכל לתרגם את השאלות האלה לפרקטיקה יומיומית בבית הספר ולאפשר לתלמידות שלנו ב"ענבר" להכיר את הפחד, להסתכל לו בעיניים ולרתום אותו למען ההצלחה שלהן.

ערבי הכרות ויום פתוח

• ערבי היכרות להורים – חטיבה ותיכון יתקיימו ב: 08.01 יום ב' בשעות 19:00-21:00
• מפגש היכרות לתלמידות חטיבה: יום ו' 29.12 09:00-12:00 יום ה' 4.1 13:00-15:00
יום פתוח לתלמידות יתקיים בתאריך 29/12 בין השעות 9:00-12:00
מפגש היכרות לתלמידות תיכון יום ה' 13:00-15:00

*ייתכנו שינויים, אנא עקבו אחר עדכונים באתר.

תלמידות המתעניינות לרישום ל'ענבר' לשנת תשפ"ה – אנא השאירו פרטים בטופס.

תאריכי הרישום יפורסמו בהמשך בהתאם להחלטת עיריית ירושלים.
תלמידות ירושלמיות- הרישום מתבצע באתר העיריה ובאתר 'ענבר'.
תלמידות חוץ- הרישום מתבצע באתר 'ענבר' בלבד.

אנו מזמינות אתכן לפנות אלינו בכל שאלה, למזכירות ביה"ס: 02-3730061

תוכנית הלימודים המיוחדת של "ענבר"

הגישה הפדגוגית המגדרית מבוססת על פרקטיקות הוראה ולמידה חדשניות, שהצלחתן הוכחה בקרב מודלים ומחקרים ברחבי העולם, ואשר מטרתן להוביל את התלמידות להתמודד בהצלחה עם חסמים מגדריים ולממש את עצמן באופן מיטבי בעולם.

תכנית ליווי אישי לכל תלמידה – אשר מטרתה לחזק את הביטחון ותחושת המסוגלות של כל תלמידה, לסייע לה בהתפתחות האישית והלימודית, להציב לעצמה יעדים ואת הדרך למימושם.

תכנית מוגברת ללימודי מדעים וטכנולוגיה – במטרה לפתח בקרב התלמידות ידע ובטחון בתחומי המדעים וכלים לתרגום הידע שהן רוכשות לעולם המעשה.

תכנית גוף-נפש כחלק מהותי מתוכנית הלימודים. מושם דגש על שימוש יומיומי בגוף באמצעות תנועה (בטכניקות שונות) כחלק מראייה הוליסטית והבנה של קשרי הגומלין בין ההתפתחות הפיזית-מנטלית-נפשית.

תכנית התלמדות בקהילה – תכנית לימודים מחוץ לבית הספר. קהילת בית הספר פוגשת את "עולם" העסקים, התרבות, החברה האזרחית, ארגונים חברתיים ודמויות מוביליות ומשפיעות בו.

שיעורי ענבר – תכנית לימודים א- פורמאלית העוסקת ישירות בנושאי מגדר ובנושאים הקשורים לפיתוח פרספקטיבה מגדרית. בשיעורי ענבר התלמידות עוסקות בבניית קבוצה, חינוך למיניות בריאה, אורח חיים בריא, מעגלי זהות, חשיבה ביקורתית ועוד.

חינוך מתקדם מותאם למאה ה-21

למידה אינטרדיסיפלינרית – תכנית STEAM (שהיא – Science Technology Engineering Arts Mathematics).
הטמעת דרכי הוראה ולמידה חדשניות (כגון: Debate, למידת והוראת חקר, למידת עמיתים).
פיתוח כלים לניהול דיאלוג וקונפליקט (בשיעורי ענבר ובפרויקטים קהילתיים).
בחירה כערך מוביל בתוכנית הלימודים (שיעורי בחירה, למידה בדרך החקר).
תפיסה הוליסטית של גוף-נפש המתבוננת על הנערה בשלמותה.
התלמדות בחברות הייטק, מוסדות אקדמיה, תעשייה ועוד כאמצעי לפיתוח גמישות, רלבנטיות ותרגום הלמידה לחיי מעשה.
למידת עמיתים עם בתי ספר דומים בעולם באמצעות כלים דיגיטליים ורשתות חברתיות.

החזון של מסלול הלימודים החדשני

מרים ליבוביץ' אשרף – מנהלת המסלול

אני מאמינה שלמערכת החינוך תפקיד מכריע בעיצוב פני החברה הישראלית. באחריותי כאשת חינוך וכמורה לייצר מרחב המאפשר בחירה חופשית ושוויון הזדמנויות אמיתי עבור תלמידות.

אני רואה ב"ענבר" הזדמנות עבור תלמידות, משפחות וצוות לבנות קהילה אשר מייצרת מרחב מיטבי לצמיחה של תלמידות. קהילה שתעודד את התלמידות לבנות את זהותן מתוך היכרות עם עצמן ועם דעותיהן, שתעודד אותן להציב לעצמן יעדים לימודיים, אישיים וחברתיים ותקנה כלים אפקטיביים וחדשניים למימוש יעדים אילו מתוך סביבה תומכת, חיונית ומקצועית.

אני מאמינה בלמידה מתוך דיאלוג, מתוך שאילת שאלות ודעת פתוחה ומתוך היכרות אישית עם כל תלמידה – יכולותיה, כישוריה וחלומותיה . כמו כן, אני מאמינה שהצלחת תלמידותיי תלויה בהצלחת הצוות ובפיתוח מודל לעבודת צוות מיטבית שיש בה את כל האלמנטים המוכחים לבניית צוות מקצועי ותומך.

אני נרגשת להיות חלק מענבר – קהילה של א.נשים בעלי תשוקה לבנייה ועשייה מתוך חזון חברתי, תודעת שליחות ומקצועיות.

הרעיון מאחורי "ענבר"

הדס רייס – יזמת ומובילת המסלול

כשאנו מביטות על העולם סביבנו אנו מבחינות בתופעה מוזרה – יש 52% נשים בעולם אך במוקדי הכוח, ההשפעה, המחקר, ההייטק לא נמצא יחס כזה. אפילו לא קרוב.

ישנן מספר סיבות המובילות למצב האבסורדי הזה, ורובן נובעות מהבניות חברתיות שקיימות כבר שנים רבות. הדבר בא לידי ביטוי גם בתוך מערכת החינוך שמשקפת מצב זה.
ממחקרים עולה כי הרבה פעמים, ילד וילדה המתחילים את כיתה א' ברמה שווה יסיימו את י"ב בפערים לטובת הבנים. לאו דווקא מבחינת ציונים, אלא מבחינת תחושת המסוגלות, יכולות, שאיפות, חלומות. משהו קורה לאורך השנים במערכת שמשפיע ולפעמים ממש מטה את התפיסה העצמית ואיתה את הבחירות הלימודיות והחברתיות של התלמידות.
מה אם היינו יכולות להקים מסגרת מעולה שתיתן לתלמידות בגיל כל כך קריטי, רגיש ומטלטל, להתפתח ולהתמודד עם התבגרותן ללא הפרעות רקע. למצוא את הזהות שלהן, את קולן הפנימי, ולהביא את הקול הזה לידי ביטוי. לתת להן להתבגר בקצב שלהן, להפוך מנערות לנשים כשהן מוכנות ולא כשהחברה לוחצת. ללמוד להקשיב לעצמן ולא למה שהקודים החברתיים מכתיבים להן להיות.

מה אם היינו יכולות לבנות מסגרת שתהווה מכפיל כוח, שתדרבן את תלמידותיה להיות מעולות ולא רק טובות. למקסם את עצמן. מסגרת שתשתמש בפדגוגיה ייחודית ומעניינת ובמרחבי למידה שונים על מנת למקסם את דרכי הלמידה. שתחשוף אותן לדמויות מפתח בעולמות התעסוקה והאקדמיה ותאפשר להן לעקוב וללמוד מהן.
מסגרת שתעודד אותן לאקטיביות קהילתית, חברתית, ציבורית. שתדרבן את התלמידות להשתתף ולהוביל את המשחק ולא לצפות בו מהטריבונה. מסגרת שתקדם ותבנה sisterhood – רשת קשרים חזקה ומשפיעה שתלווה את הנערות גם בעתיד. מסגרת שתכשיר את מנהיגות המחר. אז זהו, שאנחנו יכולות, ואנו בונות אותה ממש בימים אלו – "ענבר", מסלול חדשני לתלמידות. באגודה לקידום החינוך העסק שלנו הוא – חינוך. חינוך דור העתיד זו ההשקעה הכי משתלמת שלנו. חינוך ייחודי לתלמידות יצמיח נשים חזקות, פעילות ומודעות וכולנו רק נרוויח מזה. כך נוכל לייצר שינוי ולהגיע למצב בו הנתון האבסורדי איתו פתחתי ישתנה ויתאזן.