מסלול לתלמידות בכיתות ז'-י"ב

"ענבר" הוא מסלול מסלול לימודים חדשני, חילוני ממלכתי בירושלים שמטרתו לקדם תלמידות לממש את מלוא הפוטנציאל שלהן, להצליח ולהצטיין בהיבט הלימודי, הערכי והחברתי.

כמסלול חילוני ממלכתי, "ענבר" מבקש ליצור מרחב המאפשר לתלמידות הזדמנות שווה להתפתח ולצמוח לנשים משמעותיות ומשפיעות, המנסחות את דעתן באופן ברור ומנהיגות את עצמן מתוך בטחון ביכולותיהן.

"ענבר" שואף ליצור קהילה של תלמידות, צוות חינוכי ומשפחות הרואות בחינוך אמצעי לשינוי חברתי ואשר מפתחת בקרב חבריה רגישות חברתית וסולידריות.

בתפיסתנו, חברות תמיכה ושותפות הן מפתח לביטחון עצמי, אומץ לב, הישגים לימודיים והצבת יעדים לחיים מלאים ומשמעותיים.

החזון החינוכי

החזון החינוכי של "ענבר" מתורגם לתפיסה פדגוגית בה החשיבה המגדרית מתפקדת ככלי חינוכי המתבטא בכל ההיבטים של העשייה הבית ספרית, הגלויה והסמויה, הפורמלית והבלתי פורמלית.

הגישה הפדגוגית המגדרית

הגישה הפדגוגית המגדרית תתבסס על פרקטיקות הוראה ולמידה חדשניות, שהצלחתן הוכחה בקרב מודלים ומחקרים ברחבי העולם, ואשר מטרתן להוביל את התלמידות להתמודד בהצלחה עם חסמים מגדריים, ולממש את עצמן באופן מיטבי בעולם. לדוגמא: תכנית ליווי אישי לכל תלמידה , תכנית מוגברת ללימודי מדעים, שיעורי גוף-נפש כחלק מהותי מתוכנית הלימודים ותוכנית התלמדות בקהילה.

תכנית הלימודים

תתבסס על חשיפה למגוון תחומי היצירה האנושית: טכנולוגיה, אומנות, מדע ורוח, תוך שימת דגש על פיתוח חשיבה יצירתית וביקורתית ולמידה מתוך עולם האקטואליה והמעשה. כמו כן, תכנית הלימודים תעודד תלמידות לחקור את השורשים התרבותיים שלהן ולהכיר את תרבותן כמקור לחיזוק זהותן האישית והחברתית.

סביבת הלמידה

סביבת הלמידה תעודד את התלמידות להתנסות באתגרים חדשים, להעז לפרוץ את גבולות היכולת האישית ולהשמיע את הקול האותנטי שלהן במרחבים השונים של חייהן. התלמידות תקבלנה ליווי אישי לטובת פיתוח היכולות הייחודיות להן, ובירור הרצונות האישיים שלהן. במרחב הלמידה הייחודי תמלאנה התלמידות תפקידים מובילים בכל התחומים, ולא רק בתחומים התואמים את הנורמות המגדריות. באמצעות מרחב אוטונומי ותכנית לימודית המקדמת מצוינות רב תחומית, פועל "ענבר" להצמחת דור של בוגרות הפועלות ומשפיעות במגוון המרחבים בחברה הישראלית.

למי מתאים המסלול?

"ענבר", פונה לנערות העולות לכיתות ז' וי' שמגלות עניין בפיתוח אישי, מעורבות חברתית ובעלות ניצוץ של מנהיגות ואשר נכונות להתחייב לתכנית לימודים מאתגרת. המסלול יפתח במסגרת בית ספרית קיימת, כמסלול נפרד בשנת הלימודים תש"פ.

האגודה לקידום החינוך

האגודה לקידום החינוך נוסדה בשנת 1962 במטרה לצמצם את הפערים החברתיים והחינוכיים בישראל ולטפח מצוינות לימודית וערכית בקרב בני נוער. לאגודה 14 מוסדות חינוך על יסודיים – בתי ספר ופנימיות בירושלים וברחבי הארץ, ובנוסף היא יוזמת, מפתחת ומפעילה תכניות פדגוגיות חדשניות ופרויקטים חוצי-עולם בתחום העלייה והקליטה. לאגודה ניסיון רב ועשיר בפיתוח מודלים חינוכיים ייחודיים המאפשרים לתלמידות ולתלמידים למצות את הפוטנציאל הגלום בהם ולקדם את השתלבותם בחברה הישראלית.

צוות ההקמה

הדס רייס – יזמת, מקימה ויו"ר ענבר
מרים ליבוביץ אשרף – מקימה ומנהלת המסלול
עדן ישראלי – פיתוח תהליכי למידה
טלי יוחננוף – מנהלת פרויקטים ושותפויות
יעל בוים פיין – ייעוץ ופיתוח פדגוגיה מגדרית

חינוך מתקדם מותאם למאה ה-21

מערכת החינוך התחילה להבין שאי אפשר לחנך את הדור החדש בכלים של העולם הישן. חלק בלתי נפרד מהחזון שלנו ב"ענבר" הוא פיתוח מיומנויות המאה ה-21 לצד בניית חברה שוויונית. הכשרת הצוות, תכנית הלימודים והשפה הבית ספרית מוכוונים לפיתוח ערכים וכלים של המאה ה-21.

איך נעשה את זה?

למידה אינטרדיסיפלינרית – תכנית STEAM (שהיא – Science Technology Engineering Arts Mathematics).
הטמעת דרכי הוראה ולמידה חדשניות (כגון: Debate, למידת והוראת חקר, למידת עמיתים).
פיתוח כלים לניהול דיאלוג וקונפליקט (בשיעורי ענבר ובפרויקטים קהילתיים).
בחירה כערך מוביל בתוכנית הלימודים (שיעורי בחירה, למידה בדרך החקר).
תפיסה הוליסטית של גוף-נפש המתבוננת על הנערה בשלמותה.
התלמדות בחברות הייטק, מוסדות אקדמיה, תעשייה ועוד כאמצעי לפיתוח גמישות, רלבנטיות ותרגום הלמידה לחיי מעשה.
למידת עמיתים עם בתי ספר דומים בעולם באמצעות כלים דיגיטליים ורשתות חברתיות.

תוכנית הלימודים המיוחדת של "ענבר"

הגישה הפדגוגית המגדרית תתבסס על פרקטיקות הוראה ולמידה חדשניות, שהצלחתן הוכחה בקרב מודלים ומחקרים ברחבי העולם, ואשר מטרתן להוביל את התלמידות להתמודד בהצלחה עם חסמים מגדריים ולממש את עצמן באופן מיטבי בעולם.

לחצו להמשך קריאה

תכנית ליווי אישי לכל תלמידה – אשר מטרתה לחזק את הביטחון ותחושת המסוגלות של כל תלמידה, לסייע לה בהתפתחות האישית והלימודית, להציב לעצמה יעדים ואת הדרך למימושם.

תכנית מוגברת ללימודי מדעים וטכנולוגיה – במטרה לפתח בקרב התלמידות ידע ובטחון בתחומי המדעים וכלים לתרגום הידע שהן רוכשות לעולם המעשה.

תכנית גוף-נפש כחלק מהותי מתוכנית הלימודים. יושם דגש על שימוש יומיומי בגוף באמצעות תנועה (בטכניקות שונות) כחלק מראייה הוליסטית והבנה של קשרי הגומלין בין ההתפתחות הפיזית-מנטלית-נפשית.

תכנית התלמדות בקהילה – תכנית לימודים מחוץ לבית הספר. בימים אלו קהילת בית הספר תיחשף ותשתתף ב"עולם" העסקים, התרבות, החברה האזרחית, ארגונים חברתיים ולדמויות מוביליות ומשפיעות בה.

שיעורי ענבר – תכנית לימודים א- פורמאלית העוסקת ישירות בנושאי מגדר ובנושאים הקשורים לפיתוח פרספקטיבה מגדרית. בשיעורי ענבר התלמידות תעסוקנה בבניית קבוצה, חינוך למיניות בריאה, אורח חיים בריא, מעגלי זהות, חשיבה ביקורתית ועוד.

6 סיבות מדוע לבחור במסלול לתלמידות בלבד

סביבה מעוררת השראה
בנות נמצאות במרכז כל פעילות בית ספרית. סביבת בית הספר נותנת את התחושה לתלמידה שהיא יכולה לעשות ולבחור מה שהיא חולמת עליו.

בניית תכניות לימודים מכוונות מגדר ליצירת סביבת למידה אופטימלית
מחקרים בעולם מראים כי בבתי ספר המיועדים לבנות, 96% מהתלמידות מרגישות מצליחות בעקבות תוכנית הלימודים המכוונת אליהן.

מרחב ייחודי ללא חסמים מגדריים מאפשר התפתחות בריאה יותר
מודעות הבנה ופיתוח כלים להתמודדות עם ההטיות הקיימות בעולם, עוזרים להפוך את החסם לכח מניע.

סביבה לימודית מאתגרת
סביבת לימודים ייעודית המייצרת תרבות למידה ומפתחת רצון להשקיע ולהשיג את הדברים החשובים לתלמידה. מחקרים מראים כי לימודים בבתי ספר המיועדים לתלמידות בלבד מביאים לתוצאות טובות יותר ואתגרים גדולים יותר מאשר בתי ספר מעורבים.

הכנה טובה ל"עולם האמיתי"
בניגוד למה שנדמה, בתי ספר לבנות מקדישים זמן ומאמץ להכנת התלמידות לעולם. הן בחשיפה ולמידה בארגונים וחברות מחוץ לבית הספר והן מבחינת מיומנויות דרושות (דיבור וכתיבה) והתמודדות עם אתגרים עתידיים שונים בעולם המעורב.

מיקוד בלימודי STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה)
סביבת לימודים שמנכיחה את לימודי ה- STEM ללא הטיות ובעידוד רב, פותחת אפשרויות בחירה שבאות לידי ביטי גם בהמשך הדרך באקדמיה ובקריירה.

הייחודיות של מודל "ענבר"

"ענבר" מציעה חינוך איכותי לנערות הבוחרות במרחב מצמיח וייחודי. מרחב שבו אין חסמים לנערות על בסיס מגדרי.

תמיכה גדולה בנערות ויצירת מרחב בטוח שמעודד אותן להכיר את עצמן, לבנות את זהותן הייחודית כנערות, לפתח כלים כדי להנהיג את עצמן ולהשפיע במקומות שחשובים להן.
סביבה שמעודדת את הנערות לנסות דברים חדשים, לטעות, להשמיע את הקול האותנטי שלהן במרחב בטוח.

מרחב בו הבנות מובילות בכל התחומים, ולא רק בתחומים המתאימים לקוד המגדרי שלהן.
מרחב בו תכניות הלימודים, המודלים לחיקוי, השפה הבית ספרית והאקלים החינוכי – מובנים על ידי חשיבה מגדרית ומודעות גבוהה לשוויון הזדמנויות והשתתפות שווה.

מרחב בו הנערות שותפות לקהילה של נערות המבינות שחברות, תמיכה ושותפות – הם מפתח לביטחון עצמי, אומץ לב, הישגים גבוהים והצבת יעדים לחיים מלאים ומשמעותיים.

חשיפה למגוון תחומי היצירה האנושית: הטכנולוגיה, האומנות, המדע והרוח, תוך שימת דגש על פיתוח חשיבה יצירתית וביקורתית ותוך למידה מתוך עולם האקטואליה והמעשה.

עידוד התמקדות בתחומי עניין של התלמידות ופיתוח מצוינות באמצעות שיתופי פעולה עם מגוון גופים (חברות הייטק ועסקים, גופי תרבות וחברה, אקדמיה, ממשל).

הקניית המיומנויות הדרושות להתנהלות כאזרחיות העולם באמצעות שפה, רב תרבותיות, קשרים בין-לאומיים ועוד.

החזון של מסלול הלימודים החדשני

מרים ליבוביץ' אשרף – מנהלת המסלול

אני מאמינה שלמערכת החינוך תפקיד מכריע בעיצוב פני החברה הישראלית. באחריותי כאשת חינוך וכמורה לייצר מרחב המאפשר בחירה חופשית ושוויון הזדמנויות אמיתי עבור תלמידות…

לחצו להמשך קריאה

אני רואה ב"ענבר" הזדמנות עבור תלמידות, משפחות וצוות לבנות קהילה אשר מייצרת מרחב מיטבי לצמיחה של תלמידות. קהילה שתעודד את התלמידות לבנות את זהותן מתוך היכרות עם עצמן ועם דעותיהן, שתעודד אותן להציב לעצמן יעדים לימודיים, אישיים וחברתיים ותקנה כלים אפקטיביים וחדשניים למימוש יעדים אילו מתוך סביבה תומכת, חיונית ומקצועית.

אני מאמינה בלמידה מתוך דיאלוג, מתוך שאילת שאלות ודעת פתוחה ומתוך היכרות אישית עם כל תלמידה – יכולותיה, כישוריה וחלומותיה . כמו כן, אני מאמינה שהצלחת תלמידותיי תלויה בהצלחת הצוות ובפיתוח מודל לעבודת צוות מיטבית שיש בה את כל האלמנטים המוכחים לבניית צוות מקצועי ותומך.

אני נרגשת להיות חלק מענבר – קהילה של א.נשים בעלי תשוקה לבנייה ועשייה מתוך חזון חברתי, תודעת שליחות ומקצועיות.

הרעיון מאחורי "ענבר"

הדס רייס – יזמת, מקימה ויו"ר ענבר

כשאנו מביטות על העולם סביבנו אנו מבחינות בתופעה מוזרה – יש 52% נשים בעולם אך במוקדי הכוח, ההשפעה, המחקר, ההייטק לא נמצא יחס כזה. אפילו לא קרוב…

לחצו להמשך קריאה

ישנן מספר סיבות המובילות למצב האבסורדי הזה, ורובן נובעות מהבניות חברתיות שקיימות כבר שנים רבות. הדבר בא לידי ביטוי גם בתוך מערכת החינוך שמשקפת מצב זה.

ממחקרים עולה כי הרבה פעמים, ילד וילדה המתחילים את כיתה א' ברמה שווה יסיימו את י"ב בפערים לטובת הבנים. לאו דווקא מבחינת ציונים, אלא מבחינת תחושת המסוגלות, יכולות, שאיפות, חלומות. משהו קורה לאורך השנים במערכת שמשפיע ולפעמים ממש מטה את התפיסה העצמית ואז את הבחירות הלימודיות והחברתיות של התלמידות.

מה אם היינו יכולות להקים מסגרת מעולה שתיתן לתלמידות בגיל כל כך קריטי, רגיש ומטלטל, להתפתח ולהתמודד עם התבגרותן ללא הפרעות רקע. למצוא את הזהות שלהן, את קולן הפנימי, ולהביא את הקול הזה לידי ביטוי. לתת להן להתבגר בקצב שלהן, להפוך מנערות לנשים כשהן מוכנות ולא כשהחברה לוחצת. ללמוד להקשיב לעצמן ולא למה שהקודים החברתיים מכתיבים להן להיות.

מסגרת שתהווה מכפיל כוח, שתדרבן את תלמידותיה להיות מעולות ולא רק טובות. שתאפשר להן למקסם את עצמן. מסגרת שתשתמש בפדגוגיה ייחודית ומעניינת ובמרחבי למידה שונים על מנת למקסם את דרכי הלמידה. שתחשוף אותן לדמויות מפתח בעולמות התעסוקה והאקדמיה ותאפשר להן לעקוב וללמוד מהן.

מסגרת שתעודד אותן לאקטיביות קהילתית, חברתית, ציבורית. שתדרבן את התלמידות להשתתף ולהוביל את המשחק ולא לצפות בו מהטריבונה. מסגרת שתקדם ותבנה sisterhood – רשת קשרים חזקה ומשפיעה שתלווה את הנערות גם בעתיד. מסגרת שתכשיר את מנהיגות המחר.

באגודה לקידום החינוך העסק שלנו הוא – חינוך. חינוך דור העתיד זו ההשקעה הכי משתלמת שלנו. חינוך ייחודי לתלמידות יצמיח נשים חזקות, פעילות ומודעות וכולנו רק נרוויח מזה. כך נוכל לייצר שינוי ולהגיע למצב בו הנתון האבסורדי איתו פתחתי ישתנה ויתאזן.

7 סיבות מדוע למידה בבתי ספר לתלמידות בלבד מייצרת הצלחה

בניית תחושת מסוגלות גבוהה
אין תפקידים או הישגים מאופייני מגדר כלשהו. כשתלמידה מסתכלת סביבה היא רואה שכל התפקידים המובילים בבית הספר מאוישים על ידי תלמידות כמוה, וכך נעשה מודלינג חיובי שמרחיב את אפשרויות הבחירה בעתיד.

פיתוח מיומנויות של מנהיגות
מחקרים בעולם מראים כי סביבת בתי ספר של תלמידות מפתחת את הרצון, היכולת והמיומנויות של התלמידות לקחת סיכון, לתרגל את שריר אומץ הלב ולהפוך למובילות.


יצירת רשת קשרים נשית חברתית
המסגרת המשותפת, מייצרת הזדמנויות רבות ליצירת קשרים משמעותיים ותומכים בין התלמידות. מינוף כוח זה בהמשך יוכל להוביל לקידום פעולות בעלות השפעה בקהילה ובעולם.

תכנית מנטורינג
תלמידות בבתי ספר נפרדים מוקפות, מוכלות ומועצמות על ידי קהילה של בוגרות, חברות ללימודים והצוות הבית ספרי. המחקרים מראים כי 95% מהתלמידות דיווחו כי התמיכה הנשית מסביב, עזרה להם להשיג תוצאות טובות.

סביבה המאפשרת לתלמידות למצוא את קולן ולהביע אותו
התלמידות מרגישות בנוח להשמיע את קולן, לעומת בתי ספר משותפים, שם הבנות מרגישות פחות בנוח לצד הבנים.

סביבה מעודדת רצון למעורבות חברתית ורצון להוביל שינוי
תהליך ההתפתחות בבית הספר מעודד מנהיגות המייצרת תנועה של עשייה – אישית, חברתית וקהילתית.

סביבה המייצרת שאיפות גבוהות
תלמידות בסביבה כזו גילו רצון גדול יותר להצליח ושאפו להישגים לימודיים ואישיים גבוהים.

שאלות נפוצות

נשים ובנות ימלאו את כל התפקידים, ויובילו בכל המקצועות והתחומים
נטרול ההתעצמות המגדרית המאפיינת את החברה המעורבת בגיל ההתבגרות, וגורמת לחיזוק של ההבניות המגדריות
סביבת למידה ממוקדת למידה ומפתחת מסוגלות אישית באמצעות עידוד לחשיפה והתנסות בתחומים חדשים
אחיות (sisterhood) כמקור חשוב לעוצמה.

התפיסה של 'ענבר' היא כי ההפרדה היא זמנית, ומטרתה איננה לבודד את הבנות מהבנים, אלא לספק להן מקום "נקי מרעשי רקע" פנימיים וחיצוניים, שיאפשר להן בחירה נכונה וביטוי מדויק לעצמן. מחקרים מראים שאין השפעה של לימוד בבית ספר נפרד על היכולת להיות במערכות יחסים, אלא להיפך. כאשר נשים צעירות אלה יעברו תהליך של בירור אישי ופיתוח מודעות וזהות הן יגיעו לכל סיטואציה עתידית של מפגש עם המין השני, מצוידות בביטחון, בידיעה ובדיוק של הרצון שלהן ובאמירה ברורה של דעתן והרגשתן. בנוסף, יצור בית הספר מרחבי למידה מעורבים לתלמידות ותלמידים, ויעודד אותן לקחת חלק בפעילות בלתי – פורמלית מעורבת מגדרית.

בשנים האחרונות מוקמים יותר ויותר בתי ספר מסוג זה בעולם, ציבוריים ופרטיים. בוגרות בתי ספר אלו, דיווחו כי אותגרו להישגיות, שלאחר מכן באה לידי ביטוי בבחירת דרכן האקדמאית והמקצועית, יותר מחברותיהן בבתי ספר מעורבים. הן הביעו שאיפות גבוהות יותר ומוטיבציה רבה יותר להצלחה בהמשך. תלמידות אלה נטו להיות מעורבות יותר בפעילויות המכינות אותן לחיים לאחר בית הספר. הן מדווחות כי הן מרגישות בטוחות להביע דעה ולהחליף דעות, כיוון שלמדו בסביבה מאפשרת כזו. בוגרות בתי ספר נפרדים הגיעו עם יותר עניין בתחומי ההנדסה ועם בטחון רב יותר בנושאי מתמטיקה וטכנולוגיה. בנוסף התגלה כי בוגרות בתי ספר כאלה הראו נטייה גדולה יותר להשתתף בפעילויות בקולג’ ובאוניברסיטה שאינן קשורות דווקא ללימודים ונטייה למעורבות פוליטית גדולה יותר בהמשך דרכן.הבוגרות דיווחו על בטחון רב יותר בהתנהלות בעולם, מתוך היכרות משמעותית עם עצמן ועם רצונותיהן. הן טענו שסביבת בית הספר אפשרה להן למצוא את הקול שלהן, ללמוד להביע אותו ולדעת לבחור את מה שנכון עבורן. לדוגמא מתוך בית ספר ציבורי לבנות בארה"ב: http://galsinc.org/in-practice

הבוגרות מעידות כי אותגרו להישגיות, שבאה לידי ביטוי בבחירת דרכן האקדמאית והמקצועית, יותר מחברותיהן בבתי ספר מעורבים
הבוגרות מביעות שאיפות גבוהות יותר ומוטיבציה רבה יותר להצלחה בהמשך
הבוגרות מעריכות את עצמן יותר אקדמית, אינטלקטואלית, יכולת כתיבה ודיבור לפני קהל
הבוגרות בעלות עניין בתחומי ההנדסה והן בעלות בטחון רב יותר במתמטיקה ומחשבים
הבוגרות מראות נטייה גדולה יותר להשתתף בפעילויות בקולג’ ובאוניברסיטה שאינן קשורות דווקא ללימודים ונוטות למעורבות פוליטית גדולה יותר בהמשך דרכן.

# מיגדר וכל השאר – מסתכלות בעיניים לסטריאוטיפים ומשנות את המציאות

migdar-001
migdar-002
migdar-003
migdar-004
migdar-005
migdar-006
מזל או יכולת?
מי את חושבת שיכול להיות נשיא ארה"ב?
סיסטרהוד
כישלונות
לא זה לא
לקחת מקום בשולחן
למה נשים מאמינות שהצלחתן נובעת מגורמים חיצוניים כמו מזל בעוד שגברים מאמינים שהם מצליחים בזכות מעלותיהם?

במאמר שפרסמה ד"ר הלוורסון מבית הספר לעסקים באוניברסיטת קולומביה, היא ציינה לאחר ששוחחה עם נשים בכירות, שנשים מייחסות את הכישלונות שלהן לסיבות פנימיות ואת ההצלחות לחיצוניות. לדעתה, הדבר נובע מהאופן בו אנו מגדלים את הבנות והבנים שלנו בתוך מערכת החינוך. אם לדוגמה תלמיד ותלמידה יעשו מבחן במתמטיקה ויכשלו בו, הילדה תגיד 'אני לא טובה במתמטיקה' והילד יגיד 'כנראה שלא למדתי מספיק'. המחשבה הזו תתקבע ותהפוך לאמונה שהיכולת של הנשים מולדת ואינה ניתנת לשינוי, בעוד שגברים מאמינים שהם יכולים לפתח יכולת באמצעות מאמץ ותרגול. את ההצלחות לעומת זאת, נשים נוטות לייחס לגורמים חיצוניים כמו מזל, משימה קלה או עזרה מאחרים. גברים לרוב ייחסו את הצלחותיהם למעלות ולמיומנויות שלהם. המצב הזה מונצח גם על ידי המערכת המקדמת גברים על סמך כשרון ופוטנציאל ונשים על סמך הצלחות מוכחות וותק (מקינזי 2011). ככה נשים מפסידות פעמיים. הן מגיעות עם התחושה כי עליהן להגיע לביצועים טובים יותר ביחס לעמיתיהן, והמערכת משדרת להן שזה עדיין לא תמיד מספיק. איך אפשר לייצר שינוי? בד בבד עם זיהוי הכשלים המערכתיים וטיפול בהם, יש צורך לשנות את הפרדיגמות המעכבות כבר בשנות החינוך המוקדמות. סביבה תומכת ללא הטיות מגדריות, המאפשרת פיתוח תחושת מסוגלות אישית, יכולות, שאיפות וחלומות של כל תלמידה, תאפשר לה לבחור נכון עבורה, להשמיע את קולה ולהתנהל בביטחון ובאמונה אישית. זה מה שאנו חולמות לאפשר לתלמידות שלנו ב"ענבר".
כיצד משפיע איום סטריאוטיפ השפעת המגדר על קבלת החלטות?

המונח "איום סטריאוטיפ" מסמן מצב שכיח לפיו כאשר אנשים המשתייכים לקבוצה כלשהי מאוזכרים אודות שייכותם לסטריאוטיפ שלילי, יגדל הסיכוי שיפעלו לפיו. כך, אם לפני מבחן במתמטיקה נבקש מהנבחנות והנבחנים למלא את מינם, יש סיכוי גבוה כי הנבחנות תצלחנה פחות במבחן הזה מאשר במבחנים בהם לא היו צריכות לציין את מינן. ישנם מצבים רבים בהם המגדר שלנו משפיע על האופן בו נפענח את המציאות סביבנו. במחקר שנעשה בארה"ב, שאלו נערים ונערות מי לדעתם יכול להיות נשיא ארה"ב. מעל 90% ענו שתפקיד כזה מתאים לגבר ולא לאישה. הדבר חזר על עצמו גם לגבי תפקידי הובלה בעסקים ובאקדמיה. כשתלמידה מגיעה לבית הספר, היא סופגת באופן בלתי מודע את התפקידים המגדריים המוקצים לה. במקרים רבים, גם אם היא מאמינה בעצמה, יתכן והיא לא תתמודד על תפקיד כמו יו"ר מועצת התלמידים כי היא לא תחשוב שהוא באמת פתוח עבורה. כשתלמידות דוחות את ההזדמנות לרוץ לתפקידים מובילים, לקחת על עצמן אתגרים לימודיים בתחום הטכנולוגיה או המדעים ולהוביל בספורט אתגרי, זה אומר שלא רק שהן מפסידות באופן אישי, אלא שכחברה נפסיד יותר כיוון שהחברה שלנו תהיה פחות טובה. אם התלמידות תגענה למרחב בו אין תפקידים מאופייני מגדר, כיוון שכל התפקידים בבית הספר מאוישים על ידי תלמידות כמוהן, זה יהווה עבורן מודלינג חיובי שירחיב את אפשרויות הבחירה ויעודד אותן להצליח. פתחנו את "ענבר" בירושלים על מנת ליצור מרחב בו כל תלמידה תרגיש שהיא יכולה להיות כל מה שהיא רוצה.
איך לייצר נרטיב חדש על יחסים בין נשים

לפני שנתיים נסעתי בפעם הראשונה לראות בתי ספר לתלמידות בחו"ל על מנת לקבלת השראה. לפני שנסעתי, שוחחתי עם בתי הבכורה ושאלתי אותה אם היא הייתה באה ללמוד בבית הספר אותו אקים. היא ענתה שלא והסבירה שבנות יחד זה איום ונורא. כל כך הרבה ריבים, רכילות, קבוצות מתנגחות וחרמות, וזה ממש לא בשבילה. זו לא הייתה הפעם הראשונה ששמעתי התייחסות כזו לקבוצת בנות יחד, בעיקר מצד נשים. משפטים כמו "נשים נשים שק של נחשים" או "אישה לאישה זאב" נאמרו על ידי גברים ונשים כאחד בהקשרים שונים. כימאמנדה נגוזי אדיצה (Chimamanda Ngozi Adichie) אומרת בהרצאה המעולה שלה שאנו מגדלות את הבנות שלנו לראות עצמן בתחרות לא על קריירה או הצלחה בתחום העניין, אלא על תשומת הלב של הגברים. רחל סימונס, סופרת העובדת שנים רבות עם נערות במסגרות בית ספריות, טוענת שבנות תמיד ימצאו בקונפליקט בין האהבה לחברה שלהן לבין קנאה ואף כעס על ההצלחה שלה - הצלחה בלימודים, עם הבנים, בחברה. כשאנו נמצאות בהתנהלות כזו, קשה מאד לכונן אחוות נשים (סיסטרהוד) ומרחב תמיכה שיכול לעודד הצלחה באמצעות מנטורינג, הזדהות ועזרה הדדית. עם המחשבות בעקבות דבריה של ביתי, שאלתי את כל התלמידות שראיינתי בביקור בחו"ל, מה דעתן. באופן גורף, בלי קשר לגילן או לבית הספר בו הן למדו, הן ענו שזה לא נכון. חלקן אף טענו שמדובר בנרטיב חברתי מושרש ומכוון שניתן לעקרו. לטענתן, אם מפתחים את חוש האחריות ההדדית, מדברים איתן על הכוח שניתן לשאוב זו מזו ומלמדים איך לפתור קונפליקטים בצורה בוגרת ומקדמת, יוצרים נרטיב חיובי חדש. את התפיסה הזו אנו מתכוונות להביא איתנו ל"ענבר". נרצה לאפשר לתלמידות שלנו חוויה מעצימה ומעצבת של קבוצת השוות הדואגת האחת לשנייה ורוצה בהצלחתה. כל זאת מתוך הבנה שכאשר אנו מעודדות קבוצה כזאת אנו לא רק יוצרות את הבסיס לרשת קשרים נשית משמעותית שתהדהד בעתיד בחיפוש עבודה, המלצה, או סתם מילה טובה אלא גם מחזקות את קאדר המנהיגות העתידי של ישראל.
על הקשר שבין ציפיות גבוהות מדי, חרדות, סיכונים וכישלונות

בספרה המרתק "דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים" כותבת טינה סיליג שבקורס אותו היא מעבירה בסטנפורד היא מסיימת את השיעור הראשון באמירה "לעולם אל תחמיצו הזדמנות להיות מדהימים". המשפט הזה גרם לי לתחושה אמביוולנטית, מצד אחד, כדאי להסתכל על כל דבר שאני עושה בחיים כהזדמנות ולעשות אותו בצורה מעולה ומצד שני, כמה ציפיות משפט כזה יוצר, ציפיות חיצוניות ופנימיות, בעיקר על נערות ונשים. זה מתחיל כבר בגיל צעיר: ציוני המיצ"ב של תלמידות באופן עקבי גבוהים יותר מציוני המיצ"ב של התלמידים. זה לאו דווקא קשור לרמת החוכמה, אלא לרמת הציפיות המוגזמת. אנו מצפות מהבנות שלנו להיות תלמידות מצוינות, להתעניין במספר תחומים, להסתקרן, להיות חברה טובה, לתרום לסביבה, לשמור על גופן, לגלות אכפתיות, לעזור ולעשות את הכל בחיוך. ואני אפילו לא מתחילה עם הציפיות הלא הגיוניות שיש לנו מעצמנו כנשים ואימהות. מלבד החשש הסביר מדיכאון ותסכול גבוה, הלחץ להיות מושלמת עלול לייצר חרדה שתמנע מאתנו לקחת סיכונים, כי סיכון עלול להוביל לכישלון. כשאנו לא יודעות להיכשל, כל אי הצלחה תביא לתסכול ומשם יווצר הפחד שיפגע לנו בביטחון העצמי. הרי אף אחת לא יכולה באמת להיות מושלמת. ההתמודדות עם כישלונות משפיעה על בנים ובנות כאחד. רוב הצעירים יבחרו ככל הנראה במשהו שהם מכירים או טובים בו מאשר להסתכן בתחושת בושה פומבית. עדיין האפקט השלילי אצל הבנות גדול הרבה יותר והתוצאה תביא בהרבה מקרים לשיתוק, אי רצון להתנסות ולהימנעות מהצבעה בכיתה, לקחת תפקיד חדש ומאתגר, לבקש העלאה בשכר ועוד. אחת הדרכים בהן אנו מחנכות ב"ענבר" למצוינות היא באמצעות מתן האפשרות לבנות להתנסות בכישלונות קטנים. אנו מאמינות כי ככל שיתנסו שוב ושוב, הן תצבורנה רצף של הצלחות וכישלונות שיבנו את הדרך להצלחה, והביטחון העצמי שלהן יגדל בהתאמה. אנו שמות דגש על הפיכת המרחב הלימודי לסביבה המעודדת את התלמידות להתנסות בדברים חדשים, לטעות, להשמיע את קולן, קודם כל במרחב בטוח ומאפשר ואז במרחבים מאתגרים יותר מחוץ למסגרת הבית ספרית. לשם כך, בנינו ב"ענבר" - שיפתח בשנת הלימודים הקרובה - תכנית מנטורינג שתלווה כל תלמידה לבנית תכנית אישית ומעקב אחרי ההצלחות והאתגרים בדרך למימושה, יצרנו יום למידה מחוץ לבית הספר שמאפשר צפייה, התלמדות והתנסות במרחבים שונים, ועיצבנו מודל בית ספרי מיוחד ליצירת סביבה שהיא גם מאפשרת וגם מאתגרת.
לאן היינו יכולות עוד להגיע אם היינו מפחדות פחות?

גייל קלי היא אשת עסקים בכירה בתחום הפיננסי באוסטרליה. בכנס בו השתתפתי היא סיפרה לקהל שהיא מקבלת עשרות קורות חיים מידי שנה ולרובם היא שולחת מכתבי דחיה שבסופם מוצעת האפשרות לשולח או השולחת לנסות שוב בעתיד. קלי מספרת שהיו לא מעט מקרים בהם קיבלה קורות חיים מגברים שוב, אפילו מספר שעות לאחר קבלת מכתב הדחיה. בכל שנותיה כמנהלת היא לא קיבלה אף פעם קורות חיים בפעם השנייה מנשים. לטענתה, כשאומרים לנו, הנשים, לא, זה לא. למה אנחנו נמנעות מלנסות שוב? מלקחת סיכון? בסקר שנערך ע"י קיי ושיפמן הן מצאו כי בין גיל 8 לגיל 13 הביטחון העצמי של ילדות יורד בכ־30%. בהמשך הוא מתאושש קצת — אבל הוא לעולם לא חוזר להיות כמו זה של בנים. חוסר הביטחון הזה הופך לפחד והפחד עלול לעצור אותנו. הפחד שלא יאהבו אותנו, הפחד לטעות ולהיכשל, הפחד מקושי ומשיפוטיות. כל זה יוצר עומס רב על כתפינו ומונע מאתנו להתקדם. נשים רבות נמנעות מתפקידים מאתגרים כיוון שהן לא מרגישות שיש להן את הכישורים הנחוצים לתפקיד חדש. העניין הוא, שזה עלול להפוך לנבואה שמגשימה את עצמה. כשנשים רואות רשימה של דרישות תפקיד, הן בוחנות את מידת ההתאמה שלהן ומתעכבות דווקא על הדרישות שלדעתן אין להן את הידע והניסיון המתבקש. אצל גברים הנטייה היא לנסות ולשלוח קו"ח למשרה גם אם הם עונים רק על 40% מהדרישות. גייל קלי אומרת שלאורך השנים היא קיבלה הרבה קורות חיים של גברים עם כישורי חסר (under qualified men) ושל נשים עם כישורי יתר (over qualified women) לאותה המשרה. לטענתה, עלינו לשנות את המילים שלנו. לומר לעצמנו ולסביבה, אני רוצה את זה ואלמד לעשות זאת תוך כדי. לא קל לעשות את זה. קיי ושיפמן מציעות בין השאר לפעול למען מטרה שהיא לא אנחנו, כיוון שיותר קל לנו כנשים לפעול למען אחרים. ככה נוכל להתגבר על חששות, לתרגל את שריר האומץ ולבנות תחושות מסוגלות ובטחון עצמי שילכו ויגדלו לאורך הזמן. באותו הכנס, דיברה הלה תומסדוטייר, שרצה לנשיאות איסלנד לפני כמה שנים. היא סיפרה שכשהתלבטה אם לרוץ לנשיאות המחשבה שעברה בה הייתה – מי אני שארוץ? ואז היא שינתה את השאלה ל – מי אני שלא אגייס את היכולת, הכישרונות והאיכויות שבי למען טוב גדול יותר, למען המדינה שלי? קלי שאלה – מה הייתן עושות אם לא הייתן מפחדות? לאן היינו יכולות עוד להגיע אם היינו פחות מהססות? ואני רוצה לשאול, איך נוכל לתרגם את השאלות האלה לפרקטיקה יומיומית בבית הספר ולאפשר לתלמידות שלנו ב"ענבר" להכיר את הפחד, להסתכל לו בעיניים ולרתום אותו למען ההצלחה שלהן.
רק כשאנחנו נהיה מוכנות- נאבד את הפחד

בתפקידי כמנהלת עמותה בירוחם, השתתפתי אחת לשבוע בישיבת מנהלים במועצה המקומית. לא ייחסתי חשיבות למקום בו ישבתי והיו מקרים בישיבות צפופות במיוחד שבחרתי לשבת בצמוד לקיר ולא סביב השולחן. לקח לי זמן לאמץ את המסר הפמיניסטי בכל הקשור לכך שלישיבה סביב השולחן יש משמעות: בהרצאתה, אומרת שריל סנדברג,סמנכ"לית בכירה בפייסבוק, כי חובה עלינו להתיישב סביב השולחן. בשולחן מתקיים השיח, מתקבלות ההחלטות, נעשות חלוקת התפקידים, ואם לא נהיה שם, לא נהיה. החשיבות של ישיבה סביב השולחן אינה רק אישית ופרטית; באחת ההרצאות שהייתי סיפרה המרצה, מומחית מתחום הטכנולוגיה, שבקבוצות פיתוח של מכשירים חדשים, קיים מיעוט נשי ולעיתים חוסר מובהק של נשים הן בעמדות פיתוח והן כחברות צוות. העדר נשים סביב שולחן המפתחים - יכול להשפיע על הפונקציונליות של המכשיר, ועלול לייצר מצב בו העיצוב פחות תואם לנשים ויתעלם מערכים החשובים בתכנון המוצר. היא נתנה לדוגמה מוצרים כמו אלקסה, איירובוט ומוצרי בית חכם שנושא הבטיחות והביטחון המשפחתי לא נלקחו מספיק בחשבון בשלב הפיתוח בגלל שלא היו מספיק נשים בצוות החשיבה והפיתוח. חברות מרוויחות מגיוון, מנקודות מבט שונות, תפיסות עולם ותרבויות אחרות ומתיעדוף ערכים אחר, כיוון שאלו מייצרים שיח שיוביל ליצירת מוצר מותאם, איכותי ורווחי יותר. ככול שניתן, עלינו כנשים להקפיד לשבת סביב השולחן בו מתקיים השיח ומתקבלות ההחלטות; גם כאשר מדובר במערכת שגיוון מגדרי אינו בראש מעייניהן. הדור שלנו אחראי על גידול הדור הבא. נרצה להכשיר את הבנות והבנים שלנו לעולם שוויוני ומאפשר. נרצה שהבנות שלנו תהפוכנה לנשים שיהיו יוצרות, מייקריות, מוכנות לעתיד עם הרבה פחות חששות. אותה מרצה אמרה you can be fearless when you are ready – תוכלנה להיות חסרות פחד כאשר תהיינה מוכנות. אנו ב"ענבר" מבקשות להכשיר את הבנות ולהעניק להן את כל הכלים הנדרשים לקחת את מקומן סביב השולחן ולעמוד על דעתן עם יותר ביטחון ועם הרבה פחות חששות.
  • מזל או יכולת?
  • אז מי את באמת חושבת שיכול להיות נשיא ארה"ב?
  • סיסטרהוד
  • כישלונות
  • לא זה לא
  • לקחת מקום בשולחן

תגובות למודל של בית הספר

השיח המתפתח עתה הוא חדשני מאד ואין לראות בו תמיכה בהפרדה מגדרית, להיפך, הוא מודל שמרחיב אפשרויות.
ד"ר גלית דשא
מרצה, לשעבר מנכ"לית שדולת הנשים
כיוון ששנים רבות של תכניות לא הניבו תוצאות, אני מאמינה כי כדאי ושווה לנו להקים בית ספר כמו ענבר. ניסוי/פילוט שלא היה כמוהו, יכול לשנות את המפה החברתית שלנו. מהיכרות הקצרה שלי עם הצוות המקים, אני מאמינה שיקום בית ספר פלורליסטי, שידאג שהנערות שבו לא תהיינה מבודדות מהחברה, ותתנסינה באתגרים שמציבים להם החיים האמתיים בחברה הטרוגנית.
בלה אברהמס
סמנכ"לית קשרי חוץ בחברת אינטל
אני מסכימה עם הצורך להקים מסגרת ייחודית ומצוינת שתאפשר לנערות הזדמנות ראויה לפתח את מלוא הפוטנציאל שלהן. אני מצפה שבית ספר יעודד נערות לפרוץ אזורי הנוחות והתכתיבים החברתיים ויקנה לתלמידות את הנדרש להשתלבות בעולם התעסוקה העתידי והחברה בכלל - בעמדות השפעה והחלטה.
פרופ' רבקה כרמי
נשיאת אונ' בן גוריון

מסלול בית ספרי חדשני
לתלמידות, חילוני ממלכתי

יצירת קשר

נשמח לשוחח, לענות על כל שאלה
וכן להגיע אליכם לחוג בית לשיחה פנים מול פנים.

מרים ליבוביץ אשרף – מנהלת המסלול: 050-6819053
הדס רייס – יו"ר ענבר: 054-6448811
דוא"ל: info@inbar-edu.org.il

חינוך מתקדם מותאם למאה ה-21

למידה אינטרדיסיפלינרית – תכנית STEAM (שהיא – Science Technology Engineering Arts Mathematics).
הטמעת דרכי הוראה ולמידה חדשניות (כגון: Debate, למידת והוראת חקר, למידת עמיתים).
פיתוח כלים לניהול דיאלוג וקונפליקט (בשיעורי ענבר ובפרויקטים קהילתיים).
בחירה כערך מוביל בתוכנית הלימודים (שיעורי בחירה, למידה בדרך החקר).
תפיסה הוליסטית של גוף-נפש המתבוננת על הנערה בשלמותה.
התלמדות בחברות הייטק, מוסדות אקדמיה, תעשייה ועוד כאמצעי לפיתוח גמישות, רלבנטיות ותרגום הלמידה לחיי מעשה.
למידת עמיתים עם בתי ספר דומים בעולם באמצעות כלים דיגיטליים ורשתות חברתיות.

תוכנית הלימודים המיוחדת של "ענבר"

הגישה הפדגוגית המגדרית תתבסס על פרקטיקות הוראה ולמידה חדשניות, שהצלחתן הוכחה בקרב מודלים ומחקרים ברחבי העולם, ואשר מטרתן להוביל את התלמידות להתמודד בהצלחה עם חסמים מגדריים ולממש את עצמן באופן מיטבי בעולם.

תכנית ליווי אישי לכל תלמידה – אשר מטרתה לחזק את הביטחון ותחושת המסוגלות של כל תלמידה, לסייע לה בהתפתחות האישית והלימודית, להציב לעצמה יעדים ואת הדרך למימושם.

תכנית מוגברת ללימודי מדעים וטכנולוגיה – במטרה לפתח בקרב התלמידות ידע ובטחון בתחומי המדעים וכלים לתרגום הידע שהן רוכשות לעולם המעשה.

תכנית גוף-נפש כחלק מהותי מתוכנית הלימודים. יושם דגש על שימוש יומיומי בגוף באמצעות תנועה (בטכניקות שונות) כחלק מראייה הוליסטית והבנה של קשרי הגומלין בין ההתפתחות הפיזית-מנטלית-נפשית.

תכנית התלמדות בקהילה – תכנית לימודים מחוץ לבית הספר. בימים אלו קהילת בית הספר תיחשף ותשתתף ב"עולם" העסקים, התרבות, החברה האזרחית, ארגונים חברתיים ולדמויות מוביליות ומשפיעות בה.

שיעורי ענבר – תכנית לימודים א- פורמאלית העוסקת ישירות בנושאי מגדר ובנושאים הקשורים לפיתוח פרספקטיבה מגדרית. בשיעורי ענבר התלמידות תעסוקנה בבניית קבוצה, חינוך למיניות בריאה, אורח חיים בריא, מעגלי זהות, חשיבה ביקורתית ועוד.

החזון של מסלול הלימודים החדשני

מרים ליבוביץ' אשרף – מנהלת המסלול

אני מאמינה שלמערכת החינוך תפקיד מכריע בעיצוב פני החברה הישראלית. באחריותי כאשת חינוך וכמורה לייצר מרחב המאפשר בחירה חופשית ושוויון הזדמנויות אמיתי עבור תלמידות.

אני רואה ב"ענבר" הזדמנות עבור תלמידות, משפחות וצוות לבנות קהילה אשר מייצרת מרחב מיטבי לצמיחה של תלמידות. קהילה שתעודד את התלמידות לבנות את זהותן מתוך היכרות עם עצמן ועם דעותיהן, שתעודד אותן להציב לעצמן יעדים לימודיים, אישיים וחברתיים ותקנה כלים אפקטיביים וחדשניים למימוש יעדים אילו מתוך סביבה תומכת, חיונית ומקצועית.

אני מאמינה בלמידה מתוך דיאלוג, מתוך שאילת שאלות ודעת פתוחה ומתוך היכרות אישית עם כל תלמידה – יכולותיה, כישוריה וחלומותיה . כמו כן, אני מאמינה שהצלחת תלמידותיי תלויה בהצלחת הצוות ובפיתוח מודל לעבודת צוות מיטבית שיש בה את כל האלמנטים המוכחים לבניית צוות מקצועי ותומך.

אני נרגשת להיות חלק מענבר – קהילה של א.נשים בעלי תשוקה לבנייה ועשייה מתוך חזון חברתי, תודעת שליחות ומקצועיות.

הרעיון מאחורי "ענבר"

הדס רייס – יזמת ומובילת המסלול

כשאנו מביטות על העולם סביבנו אנו מבחינות בתופעה מוזרה – יש 52% נשים בעולם אך במוקדי הכוח, ההשפעה, המחקר, ההייטק לא נמצא יחס כזה. אפילו לא קרוב.

ישנן מספר סיבות המובילות למצב האבסורדי הזה, ורובן נובעות מהבניות חברתיות שקיימות כבר שנים רבות. הדבר בא לידי ביטוי גם בתוך מערכת החינוך שמשקפת מצב זה.
ממחקרים עולה כי הרבה פעמים, ילד וילדה המתחילים את כיתה א' ברמה שווה יסיימו את י"ב בפערים לטובת הבנים. לאו דווקא מבחינת ציונים, אלא מבחינת תחושת המסוגלות, יכולות, שאיפות, חלומות. משהו קורה לאורך השנים במערכת שמשפיע ולפעמים ממש מטה את התפיסה העצמית ואיתה את הבחירות הלימודיות והחברתיות של התלמידות.
מה אם היינו יכולות להקים מסגרת מעולה שתיתן לתלמידות בגיל כל כך קריטי, רגיש ומטלטל, להתפתח ולהתמודד עם התבגרותן ללא הפרעות רקע. למצוא את הזהות שלהן, את קולן הפנימי, ולהביא את הקול הזה לידי ביטוי. לתת להן להתבגר בקצב שלהן, להפוך מנערות לנשים כשהן מוכנות ולא כשהחברה לוחצת. ללמוד להקשיב לעצמן ולא למה שהקודים החברתיים מכתיבים להן להיות.

מה אם היינו יכולות לבנות מסגרת שתהווה מכפיל כוח, שתדרבן את תלמידותיה להיות מעולות ולא רק טובות. למקסם את עצמן. מסגרת שתשתמש בפדגוגיה ייחודית ומעניינת ובמרחבי למידה שונים על מנת למקסם את דרכי הלמידה. שתחשוף אותן לדמויות מפתח בעולמות התעסוקה והאקדמיה ותאפשר להן לעקוב וללמוד מהן.
מסגרת שתעודד אותן לאקטיביות קהילתית, חברתית, ציבורית. שתדרבן את התלמידות להשתתף ולהוביל את המשחק ולא לצפות בו מהטריבונה. מסגרת שתקדם ותבנה sisterhood – רשת קשרים חזקה ומשפיעה שתלווה את הנערות גם בעתיד. מסגרת שתכשיר את מנהיגות המחר. אז זהו, שאנחנו יכולות, ואנו בונות אותה ממש בימים אלו – "ענבר", מסלול חדשני לתלמידות. באגודה לקידום החינוך העסק שלנו הוא – חינוך. חינוך דור העתיד זו ההשקעה הכי משתלמת שלנו. חינוך ייחודי לתלמידות יצמיח נשים חזקות, פעילות ומודעות וכולנו רק נרוויח מזה. כך נוכל לייצר שינוי ולהגיע למצב בו הנתון האבסורדי איתו פתחתי ישתנה ויתאזן.